מתוך עבודתי עם נערות בשנים האחרונות, חוויתי אותן מלאות בביקורת עצמית ושיפוטיות כלפי עצמן. הן עסוקות בהשוואות, בדימוי הגוף שלהן ושואפות להגיע למודל כמעט לא אנושי. הן מתמודדות עם פחדים ומחשבות שליליות שמביך אותן לשתף הורים וחברות. הן רוצות לרצות וזה מעלה תסכול, כי זה לא נגמר ולא מספק. זה מרגיש לי פספוס ענק כשאני רואה את היכולות שלהן, את הכישורים, החוזקות ובכל זאת, הן מאבדות המון אנרגיה על "מה יחשבו עליי" במקום להתמקד בעצמן וברצונות שלהן. וגילוי נאות, גם אני הייתי שם, גם אני הייתי במקום הזה. בעשור האחרון למדתי, קראתי ותרגלתי תודעת חיים אחרת והתשוקה שלי היא ללמד נערות בגיל צעיר יותר ולחסוך מהן את מה שאני עברתי.
ועכשיו תכלס - על מה נדבר בסדנא?
מפגש 1
נכיר אחת את השניה ונתחייב לשמירת סודיות. כל אחת תגדיר לעצמה מטרה מנוסחת היטב וכבר נתחיל לעבוד על "תמונת הנצחון שלי".
מפגש 2
נציץ פנימה לתוך עולם הרגשות, נזהה אותם ונבטא אותם ע"פ מודל שנלמד יחד.
מפגש 3
יש שפע בשפע. נכיר את חוק המשיכה ונתחיל לעבוד על יצירת ה"יום המושלם שלי".